הבית בקצה הנוף / אליקו נר גאון

מאת: פסי גירש וניר הרמט

בתוך הצריף הנטוש, בפאתי הקיבוץ שבלבו של עמק יזרעאל, אליקו נר גאון נע בזמן, רוקם מציאות מוזרה. המקום נראה מוכר ודומה למקום שכבר היינו

בו. הוא מעלה ומזכיר ציטוטים וזיכרונות עמומים מתולדות האמנות ומתולדות חיינו. הבית חם ומחבק ובמקביל מלא בסתירות ובהבלחות השאולות מתרבויות ומזמנים אחרים, מבלבל ולא נוח. הבית בקצה הנוף לא שייך לזמן אחד ולא למקום, והעלילה המצטברת בתוכו רצופה ברגעי ביניים; זהו אזור דמדומים, מעין מגרש משחקים או מעבדה שהניסוי בה געש ועלה על גדותיו.

בבסיס גוף העבודות המוצג בתערוכה, הפעולה עומדת במרכז: "אני מארגן פנטזיה של עולם ומחפש את האווירה, את מצב הרוח של הביחד של הדברים", אומר נר גאון. מצד אחד - הבית מוצק וישן וקירותיו ספוגים בהיסטוריה ובזיכרונות ומצד שני - הכל זז, לא יציב, משתנה תדיר.

פעולת הסדר ופריעתו, ארגון הקומפוזיציה, הבניה והפירוק של מקטע החיים המפוברק שנשקף מן הצילומים - מהווים את הליבה של העבודות. נר גאון עובד כתפאורן למחזה שטרם נכתב. הפעולה היא פרפורמטיבית, תיאטרלית, יוצרת במה לשחקנים עלומים, למשפחות זרות, לדברים שהיו לרגע והתערבבו מחדש למשהו אחר. הסצנות המשפחתיות השגורות הופכות את התפאורה לבית. "הצילום מגיע בסוף, כתיעוד למשחק, כהוכחה" אומר האמן.

האור בצילומים מהתל, לעיתים חושף ומסנוור ולעיתים בולע את החפצים ואת החדר. האור מציג ומסתיר, עוטף ופוגם, כאילו איזה אלכימאי סמוי בוחש בו. הצילומים מזמינים לצפייה איטית, למבט שמחלחל לתוך העור כחדירת האור בבוקר מבעד לתריסים ומשמעותי כקיום האור הזה.

המציאותי והאותנטי מתערבבים במבויים ובחיקויי. ולפתע, מה שנראה וודאי - מזויף, ולהפך. נר גאון משתמש בתבניות מוכרות ובחפצי יומיום כנקודות אחיזה חמקניות. התערוכה מטמיעה את החלום במציאות, את הפנטסטי בממשי. לפעמים היא כמו הסימון למקום שממנו נגולה האבן מעל ללב, לפעמים היא האבן עצמה.

Shvil Hamerets 6, Tel Aviv

Mon - Thu 11:00 - 18:00

Fri-Sat 10:00 - 14:00

  • Instagram
  • Facebook Social Icon

שביל המרץ 6, תל אביב 

ב'-ה' 18:00 - 11:00

שישי שבת 14:00 - 10:00