עוף החול |  The Pheonix

    אסנבי  |  Asnaby

         אוצר: יאיר ברק    Curator: Yair Barak


בבל, יוסטון


התערוכה "עוף החול" מציגה סדרת ציורים גדולים שאסנבי (סמואל פרידמן) צייר במהלך שנת2020  ובמרכזה דימויי דיסקיות אספלט. אלו נערמות לכדי נופים ארכיטקטוניים אפלים. מקורן של הדיסקיות  בדגימות מכבישים הנאספות למטרות ארכיון ושיקום עתידי. בתחילה אסף אסנבי את האובייקט עצמו, מאוחר יותר הכניס אותו אל תוך פעולת הציור.

 

כשתיאר ולטר בנימין את דמות המשוטט (Flâneur) בחיבורו המכונן מ-1929, הוא מתאר (בעקבות שארל בודלר) את דמותו של ההלך העירוני, המסייר לאיטו ברחובות העיר הגדולה ואוסף אותה בפרגמנטים, פרט אחרי פרט. כך מתאר בנימין את כתיבת ההיסטוריה: מארג של פרגמנטים קטנים ולא קריאה של  התזות הגדולות.

 

אסנבי אוסף את דיסקיות האספלט ובונה מהן מבנים שכבתיים, מגדלי בבל של תרבות חלמאית. השחור בציוריו (שאינו שחור טהור ויש בו נטייה לחום כהה) מייצר אווירה דיסטופית והתחושה אל מול הציורים הגדולים היא כמעט גותית. הצבת העבודות, זו בצמוד לזו, כפרסקו אחד ארוך, מעצימה את הקונוטציה הדתית-כנסייתית ומדמה את חלל הגלריה לקתדרלה.

 

אסנבי מגדיר את עצמו כצייר יהודי. הוא רואה את עבודתו כמגיבה למורשת תרבויות היסטורית ארוכת שנים ובציוריו – תחיית מתים. לתפישתו, היסטוריות אינן נמחקות, אלא מצטברות ונטענות ומגיעות לרגע של שבר, של פריצה. בעבודות הוא מזהה את ההצטברות הזו, רבת השכבות.

 

בראשית שנות ה-70 של המאה הקודמת הוקמה ביוסטון שבטקסס קפלה מודרניסטית, שתוכננה במקור על ידי פיליפ ג׳ונסון, ובה הצבת ציורים של מארק רות׳קו. 15 ציורים מונוכרומטיים, חידתיים לכאורה, אך בעלי איכות מיסטית בלתי מבוטלת, מנהלים דיאלוג עם האור הטבעי שבתוך הכנסייה. רות׳קו היהודי יצר עבודה מונומנטלית, בעלת השפעות קבליות מובהקות, עבור מוסד נוצרי אדוק. הציורים של אסנבי, בניגוד לאלו של רות׳קו, אינם מופשטים לגמרי. הם נושאים מטען צורני, אסוציאציות נופיות, ודימויים שיש להם זיקה אל העולם הגשמי, אלא שבהצבתם המונוליטית בחלל, בנוכחות האור הטבעי החודר אליו, הופכים גם הם למשטחים מטא-פיזיים, המשרים תחושת התגלות וסוד, ולא פחות מכך – זיקה אל הנשגב.

יאיר ברק.