Walking in the fields | הולכת בשדות
ליווי תערוכה: איילת השחר כהן
רבקה גלעד מצלמת את השדה הסמוך לביתה בתקופת הקורונה, מתחילת הסגר הראשון וכמעט עד תחילת הסגר השני. רגע לפני שייכבש השדה וישוטח כבכל קיץ, היא סוטה מן הדרך הראשית ופונה לשוליים, המציינים את גבולותיו. חלקי השדה הלא מעובדים משמרים את המגוון הביולוגי של האזור, שם מתקיימים ממלכת השדה וחוקי הטבע בהם היא מכניסה סדר באמצעות הפריים הצילומי.
תצלומי השחור-לבן של גלעד עתירי ניגודים ופרטים. החושך בתצלומיה מלא באור, והאור מלא בחושך. הם מגדירים זה את זה ונובעים זה מתוך זה. השדה כמו מכין עצמו לכבוד הצילום ומציג את מופעו התיאטרלי: את העצים המכושפים, שקפאו בזמן תחת שיחים טפיליים; את הצמחים הזוהרים במעבה הסבך; את תנועת העשבים השוטים ברוח; את רסיסי האור הנצמדים לצמרות העצים ואת הצללים, המוטלים על הדרך.
במקביל לצילום בשדה הסמוך לביתה, המשיכה גלעד, כפי שנהגה בשנים האחרונות, לתעד בצילום את אמה המבוגרת. בחודש מרץ 2020, עמד השדה בשיא פריחתו; בתום הצילומים, באוגוסט 2020, גווע והתייבש, ואמה של גלעד עברה מן העולם. לתצלומי השדה שבתערוכה נוספו שני תצלומים של האם, באחד נוכח שיער ראשה הלבן, זוהר כשיח בליל ירח; באחר – דמותה המטושטשת מרצדת כחלק מצללי השדה.