Tekhelet Resembles the Sky | תכלת דומה לרקיע
Noga Greenberg | נגה גרינברג
Curator: Yael Ruhman | אוצרת: יעל רוכמן
חומרי הצילום רגישים לאור, האור משנה אותם, ממיין אותם. הם לוכדים את זכרון האור שחוזר מהחפצים, המשטחים, המרקמים. סרט הצילום שהאור נושק לו, משתנה ללא הכר. על כן, בסופו של כל סרט צילום, ישנה שקיעה, האור מתרסק ונטמע בתוך ימה אפלה של קץ. מה שנברא ומה שמתכלה, הוא במפגש בין החומר לאור. נגה גרינברג משתמשת במפגש הזה, היא משבשת את החומר הצילומי ומשתמשת במגבלותיו, בפגמים שהיא פוגמת בו, כמעלות. געש נחשולי המים במכונת הכביסה שוטף את סרט הצילום וסיבי בד שדבקים בו הופכים לזהרורים קסומים; חורי סיכה בנגטיב פוערים את מעטה הסרט, מחדירים אור דוקרני ומטשטשים את הגבול בין הדימוי שחדר בעד לעדשה לעולם שאותו הוא משקף; הפריים האחרון, הופך לקו אופק רוטט ולערב כל המראות. כל הדימויים חסרים. חסרים את האור שהיה ועזב, מותיר את חותמיו צרובים בחומר; חסרים את המרחבים והנופים. המראות הם רק הד, אור חוזר; תכלת שצבעו רק מזכיר את הרקיע, לבנה שאורה שאול מן החמה.
שמה של התערוכה, "תכלת דומה לרקיע", נגזר ממסכת מנחות בגמרא, במקור "תכלת דומה לים; ים דומה לרקיע". תכלת הוא צבע יקר המציאות שמוצה מבלוטה בקונכייתו של ארגמון קהה קוצים, חילזון ימי. התכלת שימש לצביעת פתילי הציצית, גלימות הכהנים וחלקים מהמשכן. התכול הצלול המזכיר את הרקיע ממעל, הגיע מגופו הקטן של יצור שגחונו צמוד לקרקעית הים כל ימיו. גרינברג מרבה לעסוק בתרחישים זעירים, חרישיים, הבוראים עולם רחב, פתוח, גרמי שמים. סרט הצילום השרוף, המחורר והמכובס, יודע להפיק את האור, את תהומות הַקַּטְנוּת שבים ואת הכמיהה ליופי הבריאה.