אמפיביה

גוני חרל״פ / אוצר: ד״ר אייל דותן 

המיצב אמפיביה הוא משחק רב-אסוציאציות סביב מחלקת הדו-חיים, יצורים המרגישים בבית בשתי סביבות שונות לגמרי. כלי המשחק הם צינורות ומשפכים המתגלגלים לכדי פסלי גומי תלויים, המצויים בהשתנות מתמדת.  

 

(מתוך טקסט התערוכה): 

שבעה כבלים מחלקים את הגלריה לרוחבה. על כל אחד מהם תלויה סדרה שונה של אמפיביים, מקטע אחר של אסוציאציות חומריות ותרבותיות. הפסלים מותירים רושם חידתי, מיני ולעתים גרוטסקי. יש להם איכויות אקספרסיביות ורגשיות. הם מעוררים חשק לגעת. הדמיון שלהם ליצורים מעולמנו מהבהב, לא מתחייב, מרומז. 

נדיר לראות פסלים העשויים מגומי, שהוא חומר תעשייתי המשמש בדרך כלל לתבניות וסימולציות. הגומי מזיע, נושם, מתכווץ ונמתח, נוזל ומוצק כאחד. השימוש בגומי, חומר של אחורי הקלעים, והאקראיות הארוגה בעדינות לתוך העבודה בשלב היציקה ואחריה, יוצרים מחווה לאמנות תהליכית. התלייה חושפת את כל הפסלים לכוחה הבלתי נמנע של הגרביטציה, ומשאירה אותם פתוחים, נתונים להשתנות תמידית, קרובים יותר אל החי והמתכלה מאשר אל הדומם והנצחי. 

צינורות ומשפכים הם אביזרים פשוטים ותעשייתיים, אך גם צורות אוניברסליות המצויות בעולם החי, הצומח והדומם כאחת. במיצב אמפיביה, בתיווכו של הגומי, הם יוצרים רשת סימנים סבוכה הארוגה סביב שאלות על היחס בין ג׳נדר לטבע, סינתטי לאורגני, ארצי לגבוה.

 

גוני חרל״פ, פסלת ואמנית מיצב. בוגרת MFA (אוניברסיטת חיפה), ותואר ראשון בספרות ופילוסופיה (אוניברסיטת ת״א). עבודותיה הוצגו בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות בארץ ובחו״ל. ביניהן: תערוכת היחיד ״סלע קיומנו״ (פריסקופ, 2017), תערוכת היחיד ״משפך״ (בית האמנים תל-אביב, 2013), ״מיכלים״, בביאנלה לאמנות אפריקאית דקאר, סנגל (2016), התערוכות הזוגיות ״זרם תעתוע״ (גלריה בארי, 2016), ״טבע שני״ (גלריה אלפרד, 2017), ו״אבן סיליקון״ (מקום לאמנות, 2016). כן הציגה בקיוטו, יפן, וזכתה בציון לשבח (Kyoto municipal Museum, 2016). 

 

Shvil Hamerets 6, Tel Aviv

Mon - Thu 11:00 - 18:00

Fri-Sat 10:00 - 14:00

  • Instagram
  • Facebook Social Icon

שביל המרץ 6, תל אביב 

ב'-ה' 18:00 - 11:00

שישי שבת 14:00 - 10:00