In the Lowest Depths, the Briiightest Light | במקום הכי נמוך, האור הכי גבוהההה
Erez Harodi | ארז חרודי
הצילום, במהותו העמוקה ביותר – הוא תולדות המאבק בין חושך לאור. צילום נברא מתוך אפלה ומת בלובן האור הבוהק. קמרה אובסקורה (לשכה אפלה) היא התופעה הקדומה והגולמית ביותר של מעשה הצילום: קרני אור חודרות באמצעות נקב אל תוך חלל אפל ומחדירות לתוכו את העולם. בתוך הנס הזה של האור והחושך – נוצר הדימוי הצילומי.
הסיפור של משפחת קדם סימן-טוב, במהותו העמוקה ביותר – הוא תולדות המאבק בין חושך לאור. האובדן הבלתי נתפס, התהום שנפערה תחת ביתם וקטעה באבחה חיים של משפחה שלמה – הוא משהו שלא ניתן לייצוג. איך בכלל ניתן להעלות על הדעת דימוי של קטסטרופה בקנה מידה כזה?
ארז חרודי מצלם את המקום הישראלי על מורכבתו ופצעיו כבר למעלה מארבעה עשורים. הוא ניחן בעין מושחזת ויכולת להביא אמת צרופה לכדי דימוי צילומי. לא חוסך ביקורת, לא מתחנף. אקטיביסט חמוש במצלמה. טבעית לגמרי ההתמקמות הנחושה שלו במרכז הלב הפועם של מחאת משפחות החטופים.
חרודי נכנס בחרדת קודש אל תוך הלשכה השחורה משחור הזו. המרחב המוגן של משפחת קדם - הופך לחלל בו הקסם המופלא ביותר של האופטיקה הטהורה מתרחש. זירת הרצח הנוראית, אחת מרבות כל כך באותו יום ארור – מעניקה לחרודי הזדמנות. זהו אינו מחטף חזותי, זוהי מלאכת מחשבת מלאת חשש ומודעות. פצעי הירי שנוצרו בקירות החדר – הופכים את החלל למצלמה מרובת עדשות. כעת הצופה עטוף בתובנה מצמררת. והיא אינה מרפה.
בצילום מונומטאלי שהוגדל לממדי ענק מופיעה בפנינו ראומה קדם, לוחמת של אמת וצדק, מצולמת ברחוב עזה בירושלים. פניה זועקות, גדי בעלה- מאחוריה. על אמת ידה כתובים שמות 5 בני משפחתה שנרצחו בביתם בניר עוז: תמר, ג׳ון, ארבל, שחר ועומר.
איך מצלמים את מה שאינו ניתן לתיאור? לא מתארים. עושים את המעשה היפה ביותר שניתן לעשות אל מול האימה והזעם – מצלמים אור מבקיע את החושך. ראומה קדם, בהודעה לחרודי, בתגובה לצילומים ששלח לה כותבת: ״במקום הכי נמוך, האור הכי גבוהההה״. כך, מתוך פרץ האופטימיות הבלתי נתפס – פורצת תקווה. לפחות לעת עתה.