דם הכלנית וכתם הכרכרום
אורה בריל
בחלל הקדמי: המבואה
הכלנית הפכה ברבות השנים לטעונה ורבודה בהקשרים רבים: החל מהיותה צמח הפורח בחורף, צמח מוגן, צבעה המזוהה בעיקר עם הצבע האדום שמאיר בחומו את קור החורף ובולט בשדות הבור הירוקים ועד לכינויים של החיילים הבריטים בתקופת המנדט לפני קום המדינה. עם השנים נוספו איזכורים נוספים כמו "דרום אדום" שהזמין את אזרחי המדינה לבקר בנגב ושדותיו בין סבבי הלחימה כדי להזדהות ולעודד תיירות מקומית, "שחר אדום" טרם ההתראות ועד למלחמה הנוכחית, הנוראית מכל, שדה כלניות שהפך להיות שדה קטל.
הכלנית, דימוי חדש בעבודותיי. לראשונה צויירה במרץ 2023 , "טבע דומם עם כלניות", עבודה על בד מטופל, 60/60. העבודה היא מתוך מקבץ עבודות שקראתי לו "צבעים של אחרים". העבודות נעשו על גבי בדים מצויירים שחברה מהמושב ביקשה להיפטר מהם. במהלך העבודה נהגו מספר חוקים : שימור כתמי צבע וצורות מהעבודה שנמסרה לי. עלי להתמיד ולצייר למרות הלך הרוח השחוח בשל תוצאות הבחירות וההפיכה המשטרית. המשך היצירה בבדים הצבעוניים שקבלתי וההחלטה לצייר טבע דומם שלא ציירתי שנים רבות רוממו את רוחי ואפשרו לי להתמיד ביצירה. אם תתבוננו היטב בציור, צבע המים הוא ירוק ...
אל מול העבודה האחת מוצגות 12 עבודות על נייר שבהן הכלנית נוכחת. העבודות נעשו בתחילת ינואר 2024 על משטחי עבודה חומים כצבע אדמת הלס בנגב. על גבי כל אחת מתוך העבודות הודבקה רפרודוקציה מתוך לוח שנה המוקדש לעבודותיו הרומנטיות של טרנר, אבל במהופך. סמל לחיינו שהתהפכו באחת, כמו נופי ארצנו שרחוקים להיות כנופיו השלווים והנעימים של טרנר. על כל אחת מהעבודות מצוייר בגד. תחתונים המייצגים את הפגיעה וחילול גופם וגופותיהם של הנפגעים. פרח הכלנית הופך להיות אנדרטה נצחית, פרח רוע.
מצורפות עוד 4 עבודות על בד שצבעם האדום הדומיננטי זועק פצע וכאב. כבר עברה שנה מאז. 12 עבודות כמספר חודשי השנה. לדאבון ליבי אני מזמזמת את השורה מתוך השיר "שם הרי גולן": "דם הכלנית וכתם הכרכום".
שמחת תורה, התשפ"ה, 2024
אורה בריל