LA LUNGA STRADA DI SABBIA | הדרך הארוכה של החול
Paolo Di Paolo, Pier Paolo Pasolini | פאולו די פאולו, פייר פאולו פאזוליני
Curator: Silvia Di Paolo | אוצרת: סילביה די פאולו
התערוכה בשיתוף המכון האיטלקי לתרבות, תל-אביב
לרגל שנת ה-100 להולדתו של פייר פאולו פאזוליני, המכון האיטלקי לתרבות בתל אביב מציג את ״הדרך הארוכה של החול״, הכוללת תצלומים של פאולו די פאולו וטקסטים של פייר פאולו פאזוליני.
ב-1959, די פאולו היה צלם איטלקי אשר עבד מזה חמש שנים עבור המגזין Il Mondo. פאזוליני היה באותן שנים עיתונאי מבטיח בן 37 ומאחוריו מספר פרסומים ספרותיים. עשייתו הקולנועית תפרוץ מאוחר יותר.
איטליה של 1959, אך מתחילה להחלים מפצעי המלחמה וטרודה במשבר כלכלי, עוני והגירה. ארטורו טופאנלי, עורך הירחון Successo והשבועון Tempo פונה אל שני היוצרים הצעירים, אשר לא הכירו האחד את השני ומזמין מהםכתבה נרחבת שתעסוק באתרי הנופש הקיציים של איטליה.
הצמד החל את מסעו בונטימיליה כשתוכניתם הייתה לטפס במעלה החופים האיטלקים לכיוון טרייסטה, אך בשלב מוקדם מאד הבינו כי יש להם חזון שונה: ״פאזוליני חיפש עולם אבוד של רוחות רפאים, איטליה שחדלה מלהתקיים״ נזכר די פאולו. ״אני חיפשתי איטליה שמביטה אל העתיד״ שותפות מורכבת ושברירית נולדה בין די פאולו ופאזוליני וזו חיברה ביניהם בחלקו הראשון של המסע. ״הדרך הארוכה של החול״, גוף עבודה צילומי יוצא הדופן של די פאולו, לווה בטקסטים מאת פאזוליני ופורסם ב successo בשלושה פרקים מיולי ועד אוגוסט 1959. זהו סיפורם של איטלקים בחופשה מחופי הים הטירני ועד לים האדריאטי, מונטימיליה לאוסטיה, מקלבריה לסיציליה ומסנטה מריה די לאוקה לטרייסטה. פאולו די פאולו נולד ב1925 בלארינו. ב1939 עבר להתגורר ברומא לצורך לימודים באקדמיה. לאחר מלחמת העולם השניה החל ללמוד היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטת ספיינצה. בשנות ה-40 וה-50 מצא עצמו במפגשים תכופים עם מעגלי אמנות והפך להיות מקורב לקבוצת Forma 1. מכריו האמנים עודדו אותו לפתח את כישוריו האמנותיים וכך החל לעסוק בצילום ועבד עבור מספר מגזינים ובראשם הירחון Il Mondo. די פאולו הגדיר את עצמו כצלם חובב
ש״מצלם להנאתו״. רבים מצילומיו בשנים הללו לוו בטקסטים של כותבים חשובים כמו אנטוניו צ׳אדרנה, לאמברטי סורנטינו, לואיג׳י רומרסה ומריו פאנונציו. בשנת 1966 נסגר הירחון וברוח הזמן מצא חלופות לצילום הפוטוג׳ורנליסטי. זהו עידן הטלוויזיה וצלמי הפפראצי ודי פאולו לא מצא את עצמו בתוך המציאות הזו. בשנת 1968 פרש לחלוטין מהעיסוק בצילום כשהוא מותיר ארכיון המונה כ-250,000 נגטיבים, הדפסות ושקופיות. הארכיון נתגלה באופן מקרי על ידי בתו, סילביה די פאולו אשר לא ידעה דבר על עיסוקו של אביה בצעירותו.
בשנת 2019 הוצגה תערוכה מקיפה של צילומיו במוזיאון Maxxi ברומא. בימים אלו הצלם ברוס וובר מצלם סרט תיעודי אודות די פאולו.