One Hundred Detail
Nurit Gal | נורית גל
Curator:Michal Baror | אוצרת: מיכל בראור
הספר One Hundred Details from the National Gallery* נערך על ידי קנת' קלארק - מנהלה של הגלריה הלאומית בלונדון בשנת 1938. הספר מציג פרטים נבחרים מתוך ציורים חשובים מתולדות האמנות.
שנה לאחר מכן כבשו הגרמנים את פולין ואדלה בת ה-10 - אמה של נורית גל - התבגרה באחת. בחמש השנים הבאות היו עבורה מאבק להישרדות יומיומית היא איבדה את כל משפחתה. בתום המלחמה, היא נאספה על ידי ארגון הג׳וינט היהודי ונשלחה לפנימיה באנגליה. משם המשיכה לישראל אחרי קום המדינה. הספר One Hundred Details היה המטען היחיד כמעט במזוודה של אדלה כאשר היגרה מלונדון לישראל, לבושה בחליפת טוויד אלגנטית, בשנת 1948 והיא בת 18 בלבד. נורית גל גדלה עם הספר הסגור הזה על המדף בביתה בקרית ים, מונח לצד אלבומי הניצחון ממלחמת ששת הימים. לאחר מותם של הוריה גל לקחה רק פריטים ספורים מביתם: כלי תפירה, ארגזים של שקופיות ואת הספר.
גל שבה אל ספר אמנות זה ומחפשת בו, או דרכו, את קורות חייה של משפחתה לאחר שההיסטוריה המשפחתית מעדות ראשונה נמחקה כליל במלחמה. היא מתערבת בדימויים המצולמים בספר ומשבשת אותם - מחדירה לתוכם אוכל וכלי תפירה, טקסטיל וחומר. הספר הופך בידיה לאובייקט המאפשר מעבר בין עולמות, יבשות וזמנים, והוא מה שמאפשר את ההתבוננות בטראומת המלחמה ואולי אפילו את ניסיונות ההחלמה ממנה. ההיסטוריה הפרטית של גל וההיסטוריה של האמנות מתאחדות זו עם זו, המדונה והאם הפרטית נעשות לאחת.
לצד העבודה עם הספר של אמה, גל סורקת את השקופיות שצילם אביה לאורך שנות חייו. רוב הצילומים צולמו בטיולים בערי אירופה, והם מציגים מונומנטים מפורסמים וגני חיות, פרחים ומזרקות. אולם בסוף כל סרט צילום, מופיעות תמונה או שתיים של הבית והשכונה - קריית ים. קריית ים, שנוסדה ב-1941, נגלית בתמונות כרצף של שיכונים אפורים בחול, עם חוף ים ברקע. אצל גל, דווקא התמונות האלו של השיכונים הנבנים מהחולות הופכות להיות הגלויות של התערוכה. לצידן גל בונה ערי שיכונים משל עצמה מתוך הקופסאות השונות בהן איחסן אביה את השקופיות.
העבודות בתערוכה מתיכות זו לתוך זו היסטוריות וזמנים, נרטיבים אישיים וציבוריים, את ה׳פה׳ הישראלי ואת ה׳שם׳ של אירופה. גל בוחנת את האפשרות לחזור לאחור ולראות את הדברים דרך מבטם של ההורים, של הסבים. היא נכנסת לתוך עיניהם כמו בלשית מדומה ומחלצת רמזים מוצפנים לאירוע שסופו ידוע מראש, אולם הדרך אליו עלומה. בתוך התהליך הזה גל מעלה את השאלה - איך ומה ראוי לזכור והאם אפשר לספר את העבר כהיסטוריה לא לינארית. גל מציעה להתבונן על הסיפור ההיסטורי כמעשה של השאלה ושל שיבוש, של חדירה ושל הפרעה, כסיפור שממשיך לנוע ולשנות צורה.
* Clark Kenneth, ONE HUNDRED DETAILS FROM THE NATIONAL GALLERY, National Gallery Company London, 1938