Alpha Omega | עֶרֶשׂ
Lilach Peled-Charny | לילך פלד-צ׳רני
Curator: Yair Barak | אוצר: יאיר ברק
תערוכת היחיד של הצלמת לילך פלד צ׳רני, פרושה על פני שני חללים. בחלל הקדמי מוצגת סדרה של תצלומים דומים ודוממים למראה, אשר צולמו במהלך שהות של האמנית בדיסלדורף, גרמניה. התצלומים מצולמים כולם בחדר העבודה של הצלמת ומתארים את סביבת הסטודיו. זוהי עבודה שעונה באופן מובהק להגדרה Still Life, אלא שמתקיימת כאן חזרתיות כמעט תמוהה, ריבוי של אותו הדבר. נדמה כאילו פלד-צ׳רני לומדת את החלל באמצעות המבט. זהו מיפוי חזותי-תודעתי של המרחב. של היחסים בין הגוף-הסובייקט לסביבתו. מחשב נייד, בקבוק מים, ספל קפה, כוס מים, כונן לאחסון מידע. רשימת מצאי הכרחית במרחב כמעט נזירי.
בחלל המרכזי מוצג מקבץ עבודות מן השנים האחרונות. התערוכה כופה על העבודות מעמד ריבוני, עצמאי, מנותק מהרצף הסדרתי בתוכו נוצרו. כמעט הוצאה מהקשר, אך רק לכאורה. במרכזן ולאורכן נוכחת התייחסותה העקבית לתהליכים של התכלות. העבודות, הנעות בין טבע דומם לתצלומים אדריכליים – מביטות אל מעשה ידי האדם, אל תופעות מחזוריות, הרס וחורבן.
עֶרֶשׂ היא מילה מתעתעת בשפה העברית. מחד, היא ראשית, מקור הדברים. עֶרֶשׂ התרבות הוא תחילתה. המקום ממנו צמחה. מאידך – שיר עֶרֶשׂ הוא שיר פרידה מן היום. עֶרֶשׂ דווי היא גסיסה. בדיוק במרווח הזה ממוקמת העבודה של פלד-צ׳רני.
עיירת כורים ריקה מאדם בפאתי עיר גדולה בגרמניה, נראית כתפאורה קולנועית. בתים אילמים, חזיתות אטומות. זוהי עיירה אחת מני ערים שפונו על ידי ממשלת גרמניה על מנת להגדיל את שטחי המכרות. טחנת קמח ישנה כורעת תחת עצמה, שולחת שרידי בטון ועקבות פלדה, הופכת למפלצת לילית, מאיימת ומעוררת חמלה באותה העת. ירקות ופירות מושלכים על פני שדה בצד הדרך, חפצים מפויחים ומפוחמים לאחר שריפה אכזרית. יש יופי רב בקטסטרופה.
Memento Mori הוא ביטוי המקושר לרוב לסוגה אמנותית המעמידה במרכזה דימויים של מוות והתכלות. Vanitas(הבל הבלים) בפי אחרים. מקורו של הביטוי, כך סבורים – בטקס הטריומף הרומי, עם חזרתו של הקיסר מן המלחמה. אחד מעבדיו נהג להזכיר לו כי היום ידו על העליונה אך דווקא ברגע זה עליו לזכור את יום הדין. זכור כי תמות.
האובייקטים בתצלומים של פלד-צ׳רני הם בגדר עקבות או סימנים. חפצים שהותיר אדם, שהותירה תעשייה, שהותירה תרבות, שנזנחו, שהושארו, שנותרו כעדות לדבר מה שהתרחש. הם בבחינת ממנטו מורי עקבי. אלו הם דימויים של נסיבות ותולדות, של סיבה ומסובב. הן תזכורת לזמניות של הדברים בעולם, למעגליותם של תהליכים. זהו טבע דומם שחרג ממאפייניו הצורניים אך נשאר נאמן לעמדתו העקרונית: הזמן שאול, דבר אינו נצחי, הכל נולד ומת, עובר וחולף.