Beams | קורות
Vardi Bobrow & Noga Yudkovik-Etzioni | ורדי בוברוב ונגה יודקוביק -עציוני
Curator: Yair Barak | אוצר: יאיר ברק
בראשית היו רצפה וקיר. והחלל ריק. ויברא את החלון, ויהי אור.
קורות הוא מיצב תלוי חלל שיועד לגלריה הצפונית של מקום לאמנות. ראשיתו בחלוקה מימדית פשוטה: ורדי בוברוב לקחה על עצמה את הקיר ואילו נגה יודקוביק-עציוני את הרצפה. לפנינו שתי הצבות פיסוליות שמקיימות, כל אחת – עולם מושגי ואסתטי אוטונומי, כל אחת מהשתיים - אופיינית מאד לאמנית שיצרה אותה (לבוברוב מערכת יחסים מתמשכת עם מברשות כרכיב פיסולי ויודקוביק-עציוני מזוהה מאד עם הצבות רצפה מופשטות) אך נוכחותן המשותפת תחת קורת גג אחת, מקנה להן איכות חדשה ומאפשרת מערכת יחסים מורכבת יותר, הן למראית עין והן לעומק העניין.
עבודת הקיר של בוברוב – מתייחסת לחלון האנכי המצוי דרך קבע בחלל הגלריה, בפינתו הימנית. באמצעות מערך מברשות סף שחורות, שתצורתם נקבעת על ידי מערכת כרסומים גיאומטריים על משטח פי וי סי – מייצרת בוברוב שני ״חלונות״ נוספים על הקיר המערבי של החלל, בסמוך לחלון המקורי.
פרט אדריכלי זה (החלון), המצוי בחלל הגלריה דרך קבע, משפיע באופן סביל על מרבית התערוכות המוצגות בו. הוא פרט רדום בתוך מערכת ערה ומתחלפת. שני החלונות החדשים, זהים במידותיהם לחלון המקורי - אך מעוטרים אורנמנטיקה גיאומטרית, כמו מעירים את הפרט הרדום ומעניקים לו נוכחות חדשה.
שני הפרטים, עשויים פסי מברשות סף המשמשות לאיטום ובידוד פתחי חלונות ודלתות. הבחירה במברשות הסף נובעת הן מתכונותיהן הפיזיות (היכולת לשלוט בהן ולהכפיף אותן לצורה המתבקשת) והן מתוך הקשר הישיר בינם לבין פתחים וחלונות והיותם אמצעי המסייע ביצירת סביבת חיים מותאמת אור וטמפרטורה. זוהי עבודה שעניינה מחד פנים וחוץ, ומאידך דיאלוג בין מודרניזם רזה ופונקציונאלי וסגנון Art déco דקורטיבי ועשיר. [1]
על רצפת הגלריה, עבודה אחת של יודקוביק-עציוני, המורכבת ממספר חלקים גדול. קורות מונוכרומטיות, זהות באורכן, מונחות במקצב מוקפד לרוחב החלל, במרחקים שונים מהקיר. בניצב להן, מונחות רצועות אלסטיות הנדמות כקושרות את המבנה השלם. במבט על, אוסף הקומפוננטים הופך למבנה אחד לכיד. זוהי עבודה ששורשיה הסגנוניים נעוצים עמוק במסורת המינימליסטית. היא משמשת מקפצה לערכים מופשטים ופורמליסטים: קומפוזיציה וקצב. במובנים רבים, ניתן לחשוב על הרצפה כמשטח רישומי ועל האובייקטים - כרישום שירד מן הממד האנכי, מטה - אל המישור. רכיבי הצבע העדינים מתבססים על גווניהם הטבעיים של רצועות הגומי. יודקוביק-עציוני עושה פיסול גדול מימדים, אמביציוזי אשר מתייחס במובהק לחלל התצוגה. מדובר בעבודה משחקית, שיש בה חופש ומרחב לפעולה וקיבועה הסופי מגיע רק בשלב ההצבה בחלל. במופע חומרי אחר יכולה היתה להתמקם בגן ציבורי בו ילדים וילדות היו מדלגים מקורה אחת לאחרת. יש בה מצד אחד אלתור מוסיקלי, כמעט ג׳אזי ומצד שני תכנון ודיוק. כל פרט בה מחושב מאד והשלם עולה על סך חלקיו.
ליודקוביק-עציוני עבודה אחת נוספת בחלל התערוכה. הצבת פינה גאומטרית, תלת ממדית. זו מתפקדת כשלוחה של העבודה המרכזית ומייצרת הרחבה של המיצב הגרעיני ומסמנת את אפשרות ההתפשטות שלו.
[1] ההשראה המובהקת לסגנון הדקורטיבי של החלונות החדשים היא זרם ה- Art déco שפרץ בצרפת טרום מלחמת העולם ה-1 והגיע לשיאו בתערוכה הבינלאומית לאמנויות דקורטיביות ותעשייתיות מודרניות (arts décoratifs et industriels modernes) שהתקיימה בפריז ב-1925.השפעתו ניכרת בעבודות עיצוב, אדריכלות ואמנות עד לאמצע המאה ה-20.
[1] ההשראה המובהקת לסגנון הדקורטיבי של החלונות החדשים היא זרם ה- Art déco שפרץ בצרפת טרום מלחמת העולם ה-1 והגיע לשיאו בתערוכה הבינלאומית לאמנויות דקורטיביות ותעשייתיות מודרניות (arts décoratifs et industriels modernes) שהתקיימה בפריז ב-1925.השפעתו ניכרת בעבודות עיצוב, אדריכלות ואמנות עד לאמצע המאה ה-20