תמונה של אמי
יואב ארטשיק | אוצר: גסטון צבי איצקוביץ
יואב ארטשיק מציג תערוכת יחיד ראשונה ב"מקום לאמנות. בתערוכה מוצגים צילומים ועבודת וידאו, שהם תוצר של מסע פיזי ורגשי אל העבר, יואב מחליט לצאת אל המסע עם אימו לשם קבלת העבר והבנה של ההווה. במהלך הנסיעה יצופו מחשבות ותהיות בנוגע לפוטנציאל לא ממומש של אמהות ותקווה שאולי המסע המשותף יצליח להחיות את מה שאבד.
לפני 21 שנים, היתה אמו של ארטשיק מעורבת בתאונת דרכים קשה, כתוצאה ממנה נהרג אחיו ואמו נפצעה קשה. ב-8 בינואר 2023 יצאו השניים למסע בן שבעה ימים ברכב. מתל אביב לאילת, דרך מצפה רמון, ים המלח ועד ירושלים. מסלול שנפרש לא רק במרחב הגיאוגרפי אלא גם במרחב הרגשי. הבחירה ברכב, אותו אובייקט ששינה לעד את מסלול חיי משפחתו של יואב, היתה מהלך טעון ומודע. המסע הפיזי, לאורכה ולרוחבה של הארץ, הופך למסע בתעלות הזיכרון. אולי בסופו, יצליחו יואב ואימו לעצב זיכרון חדש, משותף.
בפעם הראשונה שהתבוננתי בצילומיו של יואב, עלתה בי שאלה: מה איני רואה כאן? האם הסיפור האמיתי טמון דווקא במה שאינו מופיע בתמונה?
המושג הידוע בצילום "הנוכח הנעדר" אינו מתקיים כאן. להפך, הנוכח אכן נוכח. אבל דווקא היעדר, אותו מהלך חיים שחלף ואיננו, הוא שעומד בלב התמונה. יואב מתבונן בהווה, ובאמצעותו נוגע בעדינות ובכאב בעבר.
הצילום, כאן, איננו רק תיעוד של מציאות. הוא ניסיון לקרקע את האם, שחייה מתנהלים כיום בעולמות של דמיון, ולהשיב אותה — ולו לרגע — אל ההווה. הצילום אינו מספק תשובות חד-משמעיות. הוא מציע מבט מחודש על מה שכבר התרחש, אולי גם כמיהה נסתרת של יואב לפגוש את האם שלפני התאונה.