top of page

       Days of Glory 
    Jennifer Bloch | ג׳ניפר בלוך

       Curator: Tal Amitai- Lavie    |    אוצרת: טל אמיתי-לביא

 

"כשאני רוצה לראות ציור אני משתמשת במראה", כך אמרה לי ג'ניפר בלוך באחת משיחותנו בסטודיו שלה בקריית המלאכה, בעודה מציגה בפניי בדי ציור מונומנטליים הגודשים את מידותיו הצנועות. מפאת  גודלם הם אינם מתוחים על מסגרות עץ אלא מתגוללים כמגילה האחד על גבי השני, שוליהם מקופלים ומודבקים בנונשלנטיות בסרט הדבקה והם מתקמטים ומוחלקים באמצעות סמרטוט טבול במים.  

במבט ראשון נראה כי הציורים, כמו הבדים, מסרבים להתחייב, מרוקנים במתכוון מההילה של הציור ה"גבוה" החד פעמי, אולם מבט שני חושף ציור רב שכבתי שנבנה בעמל רב במלאכת מחשבת מתוכננת בקפידה. 

 

התערוכה מורכבת מסדרת ציורי מראות גדולי ממדים וממיצב קיר המורכב מעבודות קטנות השופעות דימויים שמקורם בבית המלוכה הבריטי ומעולם הנצרות. בחירתה של בלוך בדימויים הללו קשורים בגיברלטר - ארץ מוצאה של הציירת, טריטוריה של הממלכה המאוחדת הגובלת בספרד ובמרוקו, צומת של תרבויות, מפגש מזרח ומערב. בסדרה זו ניכרת חיבתה לציור אורנמנטלי, שטוח, עמוס באייקונים ובדגמים המבטלים כל היררכיה, קומפוזיציה ותפיסת חלל תלת ממדית. 

 

ציורי המראות מקורם באולם המראות שבארמון ורסאי. ארמון זה הינו התגשמות ההוד וההדר של בית המלוכה הצרפתי בתקופת לואי ה-14, מחד, וביטוי לדקדנס שאפיין את התרבות האירופאית בעת ההיא, מאידך. בתערוכתה "Days of Glory" ניכרת משיכתה של  בלוך לדימויי תפארת אלה אולם מבטה מפוכח וברור לה כי פאר זה שייך לימים עברו.

 

התבוננות מעמיקה בציוריה העלתה בדעתי את ציוריו של הצייר האמריקאי מארק טנזי (Tansey) ובעיקר את השאלות אודות ציור העולות מהן. כמוהו, גם ג'ניפר בלוך חוקרת בציוריה את טבע הציור ועוסקת בסוגיות פנים אמנותית. היא אינה מתבוננת בעולם במבט שתכליתו מימטית. בסדרת העבודות הקטנות היא מציירת דימויים גרפיים שהושטחו, רודדו, הוסוו ונשחקו עד דק תחת שכבות הציור והפכו אחד עם פני השטח ואילו בציורי המראות הציור אינו "תמונה", אובייקט המשקף את העולם, כי אם "ציור", אובייקט פעיל היוצר אותו. 

בעודה שקועה במלאכת הציור היא מבטלת את העומק הפרספקטיבי, משטיחה את הדימויים (שחלקם כבר היו שטוחים מלכתחילה)  ומארגנת אותם מחדש בחומר, צורה, צבע וטקסטורה. 

כיאה לציור המודרניסטי מציירת בלוך ציורי מראות מונוכרומטיים שבמקום לשקף את הנראה דרכם הם מתארים בעיקר את המסגרת ואת פורמט הציור. הקומפוזיציה ומערך האלמנטים נובעים מתוך הפיזיקליות של הבד, ממדיו וגבולותיו. 

בדומה לטריפטיכון המפורסם של מארק טנזי "היסטוריה קצרה של ציור מודרניסטי" (1982), בציוריה של ג'ניפר בלוך בכלל ובציורי המראות בפרט, הצופה אינו זוכה לראות את בבואתו במראה כי אם מתבונן בציור רפלקסיבי המשקף את בבואתו שלו. 

 

טל אמיתי-לביא, אוצרת

דצמבר 2023

bottom of page