אלגיה לרחוב דפנה - יעל קוטלר קלדרון | אברהם בלבן
אוצרת: גלית ראוכוורגר
יעל קוטלר-קלדרון, יצרה במשך כשנתיים סדרת תחריטים קטני ממדים ועדינים שרובה מבוססת על רישומים מהתבוננות. בסדרה זו, חוזרת יעל לרחוב שבו גדלה, רחוב דפנה בתל אביב אשר עומד כעת לפני הריסה ובנייה מחודשת של מגדלים רבי קומות ומרובי זכוכית.
רחוב דפנה הוא מעין שמורת טבע אורבנית ועדות לאורח חיים איטי וצנוע, שאפיין רחובות רבים בתל אביב ההולכת ונעלמת. בתי שיכון בני שלוש וארבע קומות, עצי אורן גבוהים, מרפסות שמשקיפות אל חצרות פשוטות, גדרות אבן וגרם מדרגות קטן היורד אל רחבה, שפע צמחיה מעורבבת ולא מטופחת במיוחד ומיני עצי פיקוס אדירי ממדים. ליעל, שעדיין עובדת ברחוב דפנה ונמצאת בו תדיר, רחוב דפנה הוא מקום לגעגוע אך גם נוסך בה שקט מבורך ועצב על העתיד לבוא.
העבודה בתחריט מעבירה את הרישום הרגעי, המהיר, לנצחיות פלטת המתכת. יעל עובדת על פלטות של מתכת פליז, שהיא מתכת קשה הדורשת הקפדה וריכוז רב. הדימוי נחרט ונצרב בחומצה הכימית שמשתתפת בתהליך העבודה ומטביעה את חותמה עליו. על התוצאה הסופית של העבודה המודפסת משפיעים גם, חוזק החומצה ומשך הזמן שבו שוהה הפלטה החרוטה, וכן צבע התחריט העשיר בפיגמנט וסוג הנייר המיוחד.
בסדרת תחריטים זו מצליחה יעל קוטלר-קלדרון, לבטא את רגשותיה למקום במבט פיוטי אך מפוכח, היא רושמת ומזכירה לנו את הזמן החולף ואת הדברים החשובים הסמויים מן העין.
במהלך עבודתה על הסידרה, הזמינה יעל את אברהם בלבן, משורר, חוקר ספרות ובעל טור שבועי בעיתון הארץ, להתרשם מהתחריטים. אברהם, נענה להזמנה ללוות את הדימויים במילים. בשורות שיר קצרות הוא מעתיק את דפנה ואת אפולו של אובידיוס ("מטמורפוזות") מגדות הנחל הקרירות ומן החורש המוצל, אל הרחוב שקם בחול החם. לבסוף, בחול הזה יימצאו לדפנה גם רמזי קדושה, גם יופי וגם נחמה.
גלית ראוכוורגר, אוגוסט 2020
ספר האמן יוצא לאור בעזרת קרן רבינוביץ' לאמנות, תל אביב